כֵּיוָנָא

כֵּיוָנָאII, כֵּיוַנְתָּא f. (preced.) propriety, proper thing (h. נְכֹנָה, יְשָׁרָה). Targ. Job 42:7 (ed. Wil. כְּוַ׳); ib. 8 (ed. Lag. כֵּיוָו׳). Targ. Mic. 3:9 (ed. Lag. כֵּיוָונִיתָא). Targ. Am. 5:10 (ed. Lag. בֵּוָונִיתָא; h. text תמים).Pl. כֵּיוָנָן. Targ. Is. 33:15; 45:19 (h. text מישרים).Targ. Ps. 32:9 כיונא, some ed., read: בִּיּוּנָא. br/> p style="font-size:12pt; margin-top:9pt;" lang="en-US">